ריבית דריבית: למה כדאי להתחיל לחסוך מוקדם, גם בסכומים קטנים

יש מי שמכנים את ריבית הדריבית פלא העולם השמיני, ולמרות שזו כמובן הגזמה, הרעיון שמאחורי הכינוי נכון לחלוטין. ריבית דריבית היא המנגנון שבו כסף שחוסכים מייצר תשואה, והתשואה עצמה מתחילה לייצר תשואה נוספת. לאורך זמן, התהליך הזה מאפשר לסכומים צנועים לצמוח לסכומים משמעותיים. ההבנה של המנגנון הזה היא אולי השיעור החשוב ביותר בכלכלה אישית, ובמיוחד לצעירים שרק מתחילים את דרכם.

מה ההבדל בין ריבית פשוטה לריבית דריבית

בריבית פשוטה, התשואה מחושבת רק על הקרן המקורית. אם הפקדתם סכום מסוים בריבית שנתית קבועה, תקבלו בכל שנה את אותו סכום ריבית, והוא לא יגדל. בריבית דריבית, לעומת זאת, הריבית שהתקבלה מצטרפת לקרן, ובשנה הבאה הריבית מחושבת על הסכום המוגדל.

בשנים הראשונות, ההבדל בין שתי השיטות נראה קטן. אבל ככל שעובר הזמן, הפער גדל בקצב מואץ. הסיבה היא שהצמיחה איננה קווית אלא מעריכית: בכל שנה מתווסף סכום גדול מעט יותר מבשנה הקודמת, והתוספות הללו מצטברות.

דרך פשוטה להמחיש זאת היא כלל שבעים ושתיים. מחלקים את המספר שבעים ושתיים בשיעור התשואה השנתית באחוזים, והתוצאה היא מספר השנים המשוער שבו הסכום יוכפל. בתשואה שנתית של שישה אחוזים, למשל, הסכום יוכפל בערך בתוך שתים עשרה שנה. זהו כלל אצבע ולא חישוב מדויק, אבל הוא ממחיש היטב את כוחו של הזמן.

הזמן חשוב יותר מהסכום

המסקנה המפתיעה ביותר מריבית דריבית היא שמי שמתחיל לחסוך מוקדם, גם בסכומים קטנים, עשוי להגיע לתוצאה טובה יותר ממי שמתחיל מאוחר עם סכומים גדולים. נניח שני חוסכים: הראשון מתחיל בגיל עשרים וחמש ומפקיד סכום חודשי קבוע במשך עשר שנים בלבד, ואז מפסיק. השני מתחיל בגיל שלושים וחמש ומפקיד את אותו סכום חודשי במשך שלושים שנה.

בתרחישים רבים, בהנחה של תשואה שנתית סבירה, החוסך הראשון יגיע לגיל הפרישה עם סכום דומה ואף גבוה יותר, למרות שהפקיד פחות משליש מהכסף. הסיבה היא שהכסף שלו עבד עשר שנים נוספות, והשנים הללו בתחילת הדרך הן המשמעותיות ביותר.

המשמעות המעשית ברורה: אל תחכו לרגע שבו תרוויחו יותר כדי להתחיל לחסוך. גם סכום חודשי צנוע, שמופקד באופן קבוע מגיל צעיר, עשוי לצמוח לסכום משמעותי.

תשואה, סיכון ותנודתיות

כדי שריבית דריבית תעבוד, הכסף צריך להניב תשואה. כאן נכנסת השאלה היכן להשקיע. פיקדון בנקאי נחשב לבטוח יחסית, אבל התשואה בו נמוכה ולעיתים אף אינה עוברת את האינפלציה. השקעה בשוק ההון, למשל באמצעות קרנות מחקות מדד, צפויה להניב לאורך זמן תשואה גבוהה יותר, אבל כרוכה בתנודתיות ובסיכון.

חשוב להבין שתשואות העבר אינן מבטיחות תשואות בעתיד. שוק ההון עולה ויורד, ויש תקופות של ירידות חדות. עם זאת, ככל שאופק ההשקעה ארוך יותר, כך יש יותר זמן להתאושש מירידות. זו הסיבה שאנשים צעירים יכולים בדרך כלל לקחת יותר סיכון בחיסכון ארוך הטווח שלהם.

לפני שבוחרים מסלול השקעה, כדאי להתייעץ עם יועץ השקעות או יועץ פנסיוני מורשה, שיכול להתאים את המסלול לגיל, למצב הכלכלי ולרמת הסיכון שאתם מוכנים לשאת.

האויב השקט: דמי ניהול

בדיוק כמו שריבית דריבית עובדת לטובתכם על התשואה, היא עובדת נגדכם על העמלות. דמי ניהול שנראים זניחים, אחוז או חצי אחוז בשנה, מצטברים לאורך עשרות שנים לסכום גדול מאוד. הסיבה היא שהם נגבים מכל הצבירה, כולל מהתשואה שנצברה, ומקטינים את הבסיס שעליו מחושבת התשואה בשנה הבאה.

לכן, כשבוחרים מוצר חיסכון, יש לבדוק לא רק את התשואה ההיסטורית אלא גם את דמי הניהול. במוצרים רבים בישראל, כמו קרנות פנסיה, קופות גמל וקרנות השתלמות, ניתן לנהל משא ומתן על דמי הניהול, ולעיתים הפער בין מה שמשלמים לבין מה שאפשר לקבל הוא משמעותי.

ריבית דריבית הפוכה: חובות

המנגנון שעובד לטובת החוסך עובד נגד מי שלווה. חוב בכרטיס אשראי, מינוס מתמשך בחשבון הבנק או הלוואה בריבית גבוהה גדלים גם הם באופן מעריכי, אם לא מחזירים אותם. ריבית שנצברת על ריבית יכולה להפוך חוב קטן לנטל כבד.

לכן, לפני שמתחילים לחסוך ולהשקיע, כדאי בדרך כלל לסגור חובות בריבית גבוהה. אין טעם להשקיע בתקווה לתשואה של כמה אחוזים בשנה, כשבמקביל משלמים ריבית גבוהה בהרבה על מינוס בבנק.

איך מתחילים בפועל

הצעד הראשון הוא לבדוק את מה שכבר קיים: חיסכון פנסיוני, קרן השתלמות, חיסכון לכל ילד ופיקדונות. רבים מגלים שיש להם יותר כסף צבור ממה שחשבו, ושחלקו מנוהל במסלולים לא מתאימים או בדמי ניהול גבוהים.

הצעדים הבאים יכולים להיות פשוטים:

• לקבוע הוראת קבע לחיסכון מיד עם כניסת המשכורת
• לבחור מסלול השקעה שמתאים לאופק הזמן
• לבדוק ולהפחית דמי ניהול
• לא למשוך את הכסף לפני הזמן ללא צורך אמיתי
• להגדיל את ההפקדה בכל פעם שההכנסה עולה

העיקר הוא העקביות. חיסכון קבוע, גם בסכום צנוע, עדיף על הפקדות גדולות ולא סדירות.

סבלנות היא המפתח

האתגר הגדול ביותר בריבית דריבית הוא פסיכולוגי. בשנים הראשונות התוצאות נראות מאכזבות, והפיתוי למשוך את הכסף או לשנות את האסטרטגיה גדול. דווקא אז חשוב להתמיד, משום שהצמיחה המשמעותית מגיעה בשלבים מאוחרים יותר.

גם האינפלציה היא חלק מהמשוואה. כדי שהחיסכון באמת יגדל, התשואה צריכה לעבור את קצב עליית המחירים, אחרת כוח הקנייה של הכסף נשחק גם כשהסכום הנומינלי עולה. זו סיבה נוספת לבחון בקפידה את המסלול שבו הכסף מושקע.

לסיכום, ריבית דריבית היא כלי עוצמתי שזמין לכל אחד, בלי קשר לגובה ההכנסה. התחילו מוקדם, חסכו באופן קבוע, הקפידו על דמי ניהול נמוכים, הימנעו מחובות יקרים ותנו לזמן לעשות את שלו. בעוד עשרים או שלושים שנה, תודו לעצמכם על ההחלטה.